האיום:
בתחילת שנות ה-2000, קודמה תוכנית שהייתה עלולה לחסל את האזור האחרון בארץ שבו נשמר בשלמותו נוף קדומים פראי, מבותר בקניונים ועשיר בטבע חד-פעמי.
זה קרה כשחברת כיל רותם, העוסקת בכרייה באתרים נוספים בנגב ואז נקראה רותם אמפרט, קידמה את הקמתה של מחצבה לכריית פוספטים בשטח הייחודי שנמצא בחלקו המזרחי של מכתש רמון.

המאבק:
בהובלת החברה להגנת הטבע הוגשה עצומה עם 10,000 חתימות נגד הקמת המחצבה. בנוסף, פנינו לוועדות התכנון והפקנו חוות דעת מקצועיות לגבי הנזק שייגרם לאזור הייחודי – השטח הפתוח המופלא של מזרח הרמון, המכונה ״ארץ בראשית״.

ההצלחה:
המאבק הציבורי הצליח וההתנגדות התקבלה. הקמת המחצבה נעצרה והחל הליך תכנוני כולל ומחודש. ארץ בראשית נשמרה – הטבע והנופים נותרו כמו שהיו אלפי שנים, והמטיילים הרבים באזור יוכלו להנות מהם.

לסיפור המלא על השמירה על המרחבים הפתוחים

צילום: דב גרינבלט

האיום: 

במשך שנים מקודמות תוכניות בנייה במרחבים הפתוחים מסביב לירושלים – המסכנות טבע ייחודי, הכולל צבאים, יערות ואתרי היסטוריה ומורשת.
בתחילת שנות ה-2000 הוגשה תוכנית גדולה במיוחד לבניית כ-20 אלף יחידות דיור על אוצרות הטבע ממערב לבירה, שכונתה תוכנית ספדי. 

המאבק:
החברה להגנת הטבע הובילה מאבק גדול שכלל הפגנות, עצומות, שיתופי פעולה נרחבים עם ארגונים רבים ומחקר מעמיק על ערכי הטבע מסביב לירושלים.
הפעלנו לחץ על חברי המועצה לתכנון ובנייה ועל פוליטיקאים כדי להבהיר לכולם: התוכנית תגרום לנזק אדיר לנופים עוצרי הנשימה של הרי ירושלים ולטבע המיוחד מסביב לבירה.

ההצלחה:
ב-2006 הודיע ראש עיריית ירושלים דאז, אורי לופוליאנסקי, שהוא מסיר את תמיכתו בתוכנית. ב-2007, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה ברוב גדול לעצור את תוכנית ספדי. למרבה הצער, מאז ביטולה של התוכנית ישנם ניסיונות מחודשים לבנות בהרי ירושלים, ואנחנו ממשיכים להוביל את המאבק נגד התוכנית האלה.

צילום: אבנר רינות

האיום:
עיריית מודיעין קידמה תוכנית לבנייה של עשרות אלפי דירות ועסקים על שטחי טבע פראיים ונדירים בגבעות הדרומיות של העיר. אלפי מטיילים נהנים ממרחבי הטבע היפים האלה מדי שבוע.
ההקמה של מודיעין גבתה מחיר סביבתי כבד, ובנייה בגבעות הסמוכות לעיר הייתה הורסת את המרחבים הפתוחים האחרונים ששרדו בסביבה והם בין החשובים ביותר בארץ.

המאבק:
במשך 15 שנים הובלנו מאבק להכרה בחשיבות של הגבעות הדרומיות המיוחדות של מודיעין.
יחד עם תושבי המקום, פעלנו מול מוסדות הציבור והתכנון כדי לשמור על הגבעות השופעות צמחייה, חורש ים תיכוני ועצי בוסתן, ושעליהן חיים רבים מהיונקים הגדולים בישראל, כמו צבאים, שועלים, תנים וצבועים, לצד מגוון עשיר של ציפורי שיר ועופות דורסים. אגב, יש בהן גם שרידים של מבנים חקלאיים ואתרי קבורה מימי החשמונאים. 

ההצלחה:
ב-2021 הוחלט להכיר בגבעות בתור גן לאומי ולמנוע את הבנייה שהייתה פוגעת באופן קשה בטבע ובאתר טיולים ועתיקות. גם עיריית מודיעין הכירה בצורך לשמור עליהן ולמצוא פתרונות אחרים לבנייה בעיר, בלי להתפרש על שטחים רחבים ולהקים שכונות מנותקות זו מזו.
אנחנו ממשיכים במסורת שהחלה בימי המאבק: מדי שנה סביב ט״ו בשבט, חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע עורכים אירוע עם אלפים מתושבי מודיעין, שמטיילים וחוגגים בשטח הטבע המיוחד הסמוך עיר – וכמובן, שמים לב גם לתוכניות בנייה מיותרות נוספות שמקודמות מסביב למודיעין.

לסיפור המלא על השמירה על המרחבים הפתוחים

צילום: דב גרינבלט

האיום:
בתחילת שנות ה-2000 קידמה עיריית חיפה תוכנית מגלומנית להקמת ״המרינה הגדולה בארץ״ באזור ראש הכרמל.
המרינה הייתה אמורה להשתרע מהמכון לחקר הימים והאגמים ועד לשכונת בת גלים. כדי להקים אותה, היה צריך לייבש שטחי ים עצומים עד לעומק של 400 מטר, לבנות מגדלים רבי-קומות ולהקים שטחי מסחר על חשבון החוף והנופים המיוחדים ששייכים לכולנו.

המאבק:
יצאנו למאבק ממושך נגד התוכנית, יחד עם ארגוני גולשים, תושבי העיר וארגונים נוספים. הגשנו עתירות לבתי משפט, אספנו אלפי חתימות של אזרחים שהצטרפו להתנגדות ופעלנו בוועדות התכון. 

ההצלחה:
ב-2006 בוטלה סופית תוכנית המרינה בראש הכרמל, ונמנעה הפגיעה באזור שאין כמותו בארץ – עם אתרי צלילה ייחודיים וטבע ימי חשוב. 

בהמשך הוכרזה שמורה ימית ראש כרמל, שמגנה על רכס הכרמל התת-ימי שמגיע לעומק של כ-300 מטרים ולמרחק של כ-11 ק"מ מהחוף. לצד זאת, עדיין נבחנת האפשרות להקים מרינה בחלק המזרחי של שכונת בת גלים ואנחנו פוקחים עין כדי למנוע זאת.

לסיפור המלא על השמירה על הים והחופים

צילום: איריס ארבל

האיום:

במשך שנים, רבים מחופי הכנרת היו סגורים בפני המטיילים והמתרחצים. גורמים פרטיים הקימו גדרות ומכשולים, חסמו חופים ומנעו את הגישה החופשית של הציבור אל האגם הלאומי. 

המאבק:
ב-2003 יזמה החברה להגנת הטבע תוכנית להקמה של שביל סובב כנרת – שביל ייחודי המקיף את האגם ומבטיח שכולנו נוכל לטייל בחופשיות בין כל החופים.
ב-2007, היוזמה אומצה על ידי המועצה הארצי לתכנון ובנייה ובשנת 2008 על ידי הממשלה. 

ההצלחה:
שביל סובב כנרת מקיף את האגם לאורך 65 ק״מ, עם סימון שבילים מיוחד בצבעים לבן-סגול-כחול.
למרות התחייבות המדינה להבטיח גישה חופשית לחופים, עדיין מתנהל מאבק לפתיחת התואי בכ-10% מהיקף הכנרת – שמוחזקים על ידי גורמים פרטיים ולא נפתחו לציבור.

למסלול טיול מומלץ בשביל סובב כנרת

צילום: החברה להגנת הטבע

האיום:
ב-2002 החליטה הממשלה להקים יישוב חדש בגלבוע בשם מיכל, בעקבות יוזמה של המועצה האזורית בקעת בית שאן. התהליך להקמת היישוב בסביבה הרגישה היה לקוי: במקום עשויה לקום בעתיד שמורת טבע וההחלטה התקבלה בחיפזון ובאופן לא תקין.

המאבק:
יצאנו למאבק ציבורי ותכנוני נגד הקמה של יישוב חדש באזור בעל ערכי טבע מיוחדים. בגלבוע פורח למשל איריס הגלבוע הנדיר, שניצל בזכות המאבק לשמירה על פרחי הבר.
כמו כן, העלנו את השאלה המטרידה: למה להקים יישוב חדש, ליד יישובים קיימים רבים שבהם גרים מעט אנשים ויש בהם שפע מקום לבתים חדשים, במידת הצורך?
50 מדענים מתחום הביולוגיה והאקולוגיה הגישו חוות דעת מקצועיות נגד הקמת היישוב. 

ההצלחה:
המאבק של החברה להגנת הטבע גרם למוסדות התכנון להכריע כי אכן אין צורך בהקמת יישוב חדש בסביבה המיוחדת והרגישה של הגלבוע.

לסיפור המלא על השמירה על המרחבים הפתוחים

צילום: מיכל לברטובסקי

האיום:
שטח החולות הפתוח האחרון שנותר במישור החוף, שמושך עשרות אלפי מטיילים בשנה, עמד בפני סכנת חיסול.

מאז שנות ה-80 של המאה שעברה, החברה להגנת הטבע נאבקה כדי לשמור על הנוף המיוחד של חולות ניצנים. אגב, במקום יש בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע שמתמקד בפעילות הדרכה.
ב-2005, בעקבות ההתנתקות, הוצגה תוכנית להקמת שלושה יישובי קרוואנים למפוני גוש קטיף במקום – ועלה חשש כי המהלך יוביל בפועל לבנייה נרחבת באזור הרגיש. 

המאבק:
יחד עם תושבים מהאזור וארגוני סביבה נוספים, ניהלנו מאבק ציבורי ותכנוני לשמירה על חולות ניצנים. המאבק כלל דיונים בכנסת ובוועדות התכנון והצגת החשיבות של דיונות החול לטבע ולמטיילים הרבים.
אלה דיונות החול האחרונות שנותרו מבין הדיונות הרבות שהיו בעבר במישור החוף ונהרסו בגלל בנייה דורסנית.

ההצלחה:
למרות המורכבות הפוליטית הרבה של המאבק, ב-2008 הוא הוכתר בהצלחה: חולות ניצנים הוכרזו כשמורת טבע. במקביל נמצאו פתרוות דיור מתאימים למפונים.

לסיפור המלא על השמירה על המרחבים הפתוחים 

צילום: בית ספר שדה שקמים

האיום:
דיג חסר מגבלות, כפי שהיה נהוג בישראל, מזיק מאוד לאוכלוסיית בעלי החיים הימיים – ובסופו של דבר פוגע גם בדייגים עצמם.
השיטה ההרסנית כמעט הביאה לקריסת הדגה ולפגיעה כלכלית חמורה. בכל העולם, מדינות רבות שינו את שיטות הדיג – כדי להבטיח את השמירה על הטבע הימי ולהשיג תועלת רבה יותר לדייגים ולכל הציבור.

המאבק:
בעשור השני של שנות ה-2000, התחלנו במאבק לגיבושה של רפורמת דיג במסגרת ״החצי הכחול״ – הפרויקט להגנה על הים התיכון של החברה להגנת הטבע. הסברנו לציבור ולגופי התכנון מדוע חייבים לשמור על סביבה אקולוגית בריאה בים התיכון.
בפעם הראשונה בישראל, הצענו כללים שיאזנו בין הדייגים לבין הדגים, המתרחצים והצוללים – וישמרו על הסביבה הימית החיונית לכולנו, שמספקת לנו חמצן וממתנת את משבר האקלים.

ההצלחה:
ב-2016 נכנסה לתוקף הרפורמה בדיג, שהגדירה לראשונה כללים ונהלים לדייג בר-קיימא השומר על הסביבה וגם מועיל לדייגים עצמם. הרפורמה הושגה בזכות שילוב בין לחץ ציבורי להליכים משפטיים.
רפורמת הדיג מיושמת בשטח: יש הגבלה על אזורי הדיג, והגנה על אזורים ועל דגים רגישים. למרות זאת, המאבק שלנו עדיין נמשך כדי להרחיב את השמירה על הים התיכון בתחומים שבהם היא עדיין חלשה מדי.

לסיפור המלא על השמירה על הים והחופים

צילום: אנדריי אהרונוב

האיום:
דיג פרוע וקידוחי גז מאיימים על המרחבים הגדולים של הים העמוק שנמצאים ממש לידנו. זו ממלכה חשוכה, קרה ומיוחדת עם גני אלמוגים ודגים נדירים שלמדו לחיות בתנאים כמעט בלתי אפשריים – ועלולים להיכחד אם לא נמהר להגן עליהם.

המאבק:
במשך 5 שנים, החברה להגנת הטבע, באמצעות פרויקט ״החצי הכחול״ להצלת הים התיכון – נאבקה כדי שהמדינה תכיר בצורך הדחוף להכריז על שמורת טבע בים העמוק. פעלנו מול גופי ממשלה ותכנון, אספנו מידע וגייסנו גם תמיכה בינלאומית.

ההצלחה:
בספטמבר 2022 הוכרזה שמורת הטבע הראשונה במים הכלכליים של ישראל – באתר המכונה גלישת פלמחים, כמה עשרות קילומטרים מחופי תל אביב. אלה 450 קמ״ר מוגנים מדיג וקידוחים, שבהם הטבע הימי המופלא שלנו יוכל להתחיל להשתקם.

לסיפור המלא על שמורת הטבע הראשונה בים העמוק

האיום:
בשנות ה-50 של המאה שעברה, קטיף פרחי הבר היה תחביב נפוץ ברחבי המדינה. מטיילים וסוחרים עקרו ומכרו אינספור פקעות ופרחים של איריס הגלבוע, כלניות, רקפות ותורמוסים. הם ועוד מינים רבים נוספים של פרחים מהיפים בארץ עמדו בפני סכנת הכחדה.

המאבק:
החברה להגנת הטבע, שזה עתה נוסדה, יצאה לקמפיין הסביבתי הראשון בתולדות המדינה. אנשי המקצוע של החברה הגדירו פרחים מוגנים ושמורים – ואליהם הצטרפו אנשי חינוך וציבור, מטיילים ואחרים שהבינו את חשיבות השמירה על הטבע והנוף. 

ההצלחה:
הקמפיין להגנה על פרחי הבר רשם הצלחה אדירה. ברחבי הארץ נתלו כרזות שקראו ״צא לנוף – אך אל תקטוף״.
הפעילות החינוכית וההסברתית להגנה על פרחי הבר נחשבת לאחד הקמפיינים המוצלחים שנערכו בארץ והובילה לשינוי בתנהגות הציבור. בנוסף, נקבע גם בחוק כי יש לשמור על פרחי הבר.