מה אנחנו מחפשים בקישון?

נחל קישון זורם לאורך כ-70 ק״מ מהרי שומרון דרך עמק יזרעאל אל הים, והוא השני בגודלו מבין נחלי החוף. אגן ההיקוות שלו מתפרש על פני כ-1,100 קמ"ר, העשירים במרחבים פתוחים ואשר רובם משמשים לחקלאות.

מהשטחים החקלאיים מגיעים אל מי הנחל משקעי קרקע (סדימנטים) וחומרי הדברה – שמזהמים את מערכות המים הטבעיים וגורמים לפגיעה במבנה ובתפקוד של הנחל ויובליו. משקעי הקרקע וחומרי ההדברה נכנסים לנחל כתוצאה מסחף קרקע, שמתרחש בעיקר לאחר אירועי גשם כבדים ושיטפונות.

מטרת הפרויקט היא לזהות את אזורי החקלאות המרכזיים שמהם מגיעים משקעי הקרקע וחומרי ההדברה לנחל.

שיטת מחקר חדשנית

במסגרת הפרויקט נעשה שימוש ראשון בישראל בשיטת מחקר ייחודית וחדשנית לדגימת איכות המים – כדי לאפיין ולמדוד את איכות מי השטפונות.

בדרך כלל, ניטור איכות המים מתבצע באמצעות דגימות נקודתיות באגן, ובדיקתם בעזרת מכשור שמובא אל הנחל עצמו, או איסוף מים בבקבוקי דגימה אל המעבדה. אך שיטה זו עלולה לפספס כימיקלים וריכוזי שיא.

בשיטה החדשנית שבה נבדקים המים בקישון, מונחים מתקנים הצפים במי הנחל וסופחים באופן פסיבי את החומרים הנמהלים במי השטפונות לאורך זמן. כך נצברים במתקנים הכימיקלים החקלאיים, ומתאפשר אומדן של תרכובות מצטברות.

לאחר אירוע גשם כבד או שיטפון, המתקנים נאספים ונשלחים לבדיקת מעבדה. בין השאר נבדקים הריכוז והעומס של משקעי קרקע, והריכוז של חומרי ההדברה בנחל הקישון וביובליו.

השימוש במתקנים אלו (המכונים דוגמים פסיביים – Passive samplers) יעיל יותר. הם מאפשרים איסוף מקיף של מזהמים וכימיקלים, מניבים יותר מסקנות אינפורמטיביות ויכולים לזהות תרכובות מתחת לרמת הזיהוי הקיימת. כמו כן הם דורשים פחות דגימות ומאפשרים דגימה סימולטנית.

איך אפשר לסייע למחקר?

באגן הקישון הותקנו כ-20 מתקנים לדיגום המים, לאורך הנחל ויובליו. 

צוות של התחנה לחקר הסחף ממשרד החקלאות יפקוד את המתקנים כדי לאסוף את דגימות המים לאחר כל שיטפון.

אבל זה לא מספיק. לטובת המחקר יש צורך גם ב"עיניים בשטח" – כלומר מתנדבים שיוכלו לבדוק את המתקנים לפני ואחרי הגשם ולאסוף מידע על מפלס המים בנחל ומהירות הזרימה.

כאן אתם מצטרפים לתמונה!

אם הנכם תושבי האזור וברצונכם להתנדב לסייע למחקר – אנא כתבו לנו.

המתנדבים ייצאו אחרי אירועי גשם כבדים למתקנים הסמוכים לביתם, ויעבירו את המידע הנדרש למחקר.

מחקר זה נערך על ידי ד"ר אורה משה, מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובשיתוף רשות ניקוז ונחלים קישון והחברה להגנת הטבע.