תיאור המסלול

מחניון הלילה מעל נחל תמר יוצאים דרומה. השביל יורד אל ערוץ נחל תמר על סוללת עפר בהירה. בעת שיקום מחצבת הפוספט שהייתה כאן ונסגרה, מולאו אזורי הכרייה בעפר, בניסיון להחזיר לשטח את צורתו הטבעית כפי שהייתה לפני הכרייה.

נחל תמר הוא נחל קצר. מוצאו כ-4 ק״מ מערבה מכאן, באזור מיצד תמר. בערוץ כמה עצי שיטה יפים. שימו לב: השביל אינו עובר בקטע הקניוני האתגרי של נחל תמר.

השביל חוצה את הערוץ וממשיך לצד שכבת סלעי צור. במדרגה נמוכה אפשר לראות שרידים של אתר חניה קדום – כמה שרידים של קירות ומתחמי אבן. מתקדמים באותו קו גובה, עוקפים מפל קטן ומגיעים לראש מעלה קצר. במהלך הירידה דרכו, אפשר להבחין בעבודה שהושקעה בהכשרתו, אלא שהוא ידע ימים טובים יותר, עבר זמן מאז שהיה פעיל ושיני הזמן והבליה שיבשו אותו.

מגיעים אל שרידי דרך עפר, שמובילה אל ערוץ נחל צפית, חוצה אותה וממשיכה עד "שער אשמדאי" – פתח הכניסה למכתש, שהוא פתח היציאה של נחל חצרה המנקז את המכתש.

כאן המקום להתעכב מעט ולהסביר על המכתשים בנגב ששביל ישראל עובר בשלושה מהם.

בצפון הנגב ישנם חמישה רכסי הרים שהם קמרים גיאולוגיים שכיוונם מצפון-מזרח אל דרום-מערב. בנקודה זו אנחנו עומדים על גב הרכס המזרחי מבין החמישה – רכס חצרה.

מאפיין משותף לחמשת הרכסים-קמרים הוא היותם א-סימטריים. השכבות באגף המזרחי מתרוממות אל ראש הקמר בזווית חדה, ואילו באגף המערבי שיפוע השכבות מתון. בנקודה שבה אנחנו נמצאים ברכס חצרה, במבט על המכתש אפשר להבחין במראה זה באופן ברור ויפה. השכבות בקירות המכתש שמשמאלנו נטויות, בעוד השכבות בקיר המכתש המערבי, שמימיננו, כמעט אופקיות. אפשר לדמיין קו שנמשך מכל קצה שכבה בשני צידי המכתש, בכיוון הנטייה שלה כלפי מרכז המכתש. כל שני קווים דמיוניים שיוצאים משתי שכבות תואמות משני צדי המכתש נפגשים ב״ראש הקמר״ מעל המכתש.

אי אז בעידן גיאולוגי קדום, לאחר היווצרות הקמר, כוחות הבליה "אכלו" את שכבות הגיר הקשה העליונות בראש הקמר והגיעו אל השכבות שמתחתן, שעשויות מסלע חול רך. הבליה פינתה מהר ובקלות את הסלעים הרכים, ועל ידי כך נוצר המכתש.

את המכתש הקטן מנקז נחל אחד, חצרה, שאליו זורמים כמה ערוצים שנראים כמו עורקים של עלה. בשער המכתש הקטן יוצא נחל חצרה מבין קירות המכתש מזרחה, ונשפך לנחל צין שממשיך אל ים המלח.

את השם ״מכתש״ העניקו חלוצי המטיילים במדבר, שהגיעו בשנות ה-40 של המאה הקודמת אל המכתש הקטן. כשחזרו מהטיולף הם רצו לתאר את מה שראו והשתמשו בשם מכתש כדי לתאר את הבור הגדול שצורתו הזכירה להם את צורתו של הכלי שמשמש לכתישת פולי קפה.

נחזור למסלול: משער המכתש, שביל ישראל ממשיך עם השביל האדום לכיוון הקיר המערבי של המכתש, אל מעלה עלי. הולכים במעלה היובלים של נחל חצרה. ככל שמתקרבים אל קיר המכתש, אל שולי אגן הניקוז של נחל חצרה, היובלים יהיו קטנים יותר. במהלך חציית המכתש, חולפים ליד כמה מחשופים יפים של אבן חול מגוונת. כדאי להסתכל מפעם לפעם סביב ולראות את קירות המכתש סוגרים מסביבנו כמו חומה, 360 מעלות.

מעלה עלי מנצל שלוחה שיורדת מקיר המכתש לקרקעיתו. הטיפוס על השלוחה מתון בתחילתו ונעשה תלול בהמשך, מעקות, מדרגות ומאחזי יד מסייעים בעלייה. כדאי לעצור מפעם לפעם ולהסתכל על חתך הסלעים בקיר המכתש (ובמקביל להסדיר את קצב הנשימה והדופק..). בראש החתך אפשר להבחין במצוקים של סלעי גיר קשה, ותחתם בשכבות הנמוכות של אבן חול בצבעי צהוב, אדום, לבן ואפור – שבהן קיר המכתש מדורג ופחות תלול.

השם מעלה עלי מושאל משם המוט, העלי, שמשמש לכתישת חומר הגלם שבתוך כלי הכתישה – כלומר המכתש. בין כתישה לכתישה, העלי מונח בתוך המכתש ונשען על שפתו – בדומה למעלה ש״מונח״ על קיר המכתש הקטן.

בתום הטיפוס המאומץ, מגיעים לרמה. הולכים על דרך עפר מסומנת אדום אל חניון הלילה.

מי שעדיין לא שבעו ממראות המכתש הייחודיים, יכולים לגשת לתצפית אחרונה על המכתש ממצפור המכתש. דרך מסומנת ירוק שפונה שמאלה משביל ישראל מובילה אל המצפור ובחזרה.

בהמשך הדרך, בראש נחל עקרבים, שני חניוני לילה. הראשון משמאל לדרך, והשני כמה מאות מטרים קדימה מימין לדרך. מחניוני הלילה ניתן לגשת לגבעה סמוכה שבראשה אנטנות, למלא מים מברז מי שתייה שהוסדר לטובת המטיילים ליד הכניסה לבסיס צבאי.

נקודות עניין לאורך המסלול נחל צפית תיכון. מעלה חצרה. המכתש הקטן. מעלה עלי. מצפה המכתש.

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל (מבאר שבע עד לדימונה)
מידע על מלאכי השביל (מטללים עד לאילת)

מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 36-55)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה עין גדי 

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.