תיאור המסלול

נקודת ההתחלה של המקטע סמוכה ליישוב צוקים – הצעיר בין יישובי הערבה התיכונה שהוקם ב-2004 כיוזמה של קבוצת אנשים ממרכז הארץ שבקשו להקים בערבה יישוב שיתמקד בעיקר בתיירות.

מצוקים חוזרים לתוואי שביל ישראל עם דרך מסומנת ירוק שעולה במעלה נחל עשוש. אחרי כשעה של הליכה, הערוץ של נחל עשוש נעשה צר והמרחק בין קירות הסלע שמשני צידיו מצטמצם. ביציאה לשטח רחב יותר, נחל עשוש פונה בזווית של 90 מעלות דרומה, וכאן המפגש עם התוואי של שביל ישראל. מימין לנקודת המפגש, שני עצי שיטה לצד דופן הערוץ, מקום נעים להפסקת מנוחה.

השם עשוש, כמו שמות ייחודיים אחרים באזור, מעורר את השאלה: מי קובע את השמות של נחלים, הרים ושאר השמות הגיאוגרפיים בעברית? הסיפור מתחיל בימיה הראשונים של המדינה, ביוזמה של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שהוביל את השימוש בשמות עבריים, כולל במפות הארץ. ב-1949 הוקמה הוועדה למתן שמות עבריים לנגב ובה 13 חברים, מומחים מתחומי הגיאוגרפיה ההיסטוריה והארכיאולוגיה. במשך עשרה חודשי פעילותה נקבעו 533 שמות גיאוגרפיים בשטחו של הנגב, והם הופיעו כעבור זמן קצר במפה של האזור שהופקה על ידי מחלקת המדידות.

הנוסחה לקביעת השמות הייתה כזו: ראשית, שימוש בשמות תנ״כיים והיסטוריים, בהמשך תרגום מהשם בערבית, ובעדיפות אחרונה, מתן צורה עברית לשמות בערבית לפי דימיון המילים והצלילים. היכן שנדרש, ניתנו שמות חדשים סמליים. במקרה הזה, שמו הערבי של הנחל הוא ואדי עישישיה, וכאן חיפשו מילה עם צליל עברי שמורכבת מאותן האותיות של השם הערבי. ככל הידוע, למילה עשוש אין פירוש.

עם הגעתנו לתוואי של שביל ישראל, נפנה שמאלה ונתקדם בכיוון דרום-מערב על דרך ג'יפים עם סימון אדום עם המשך הערוץ של נחל עשוש. רוחבו של הערוץ מגיע בקטע זה עד כדי כמה מאות מטרים.

שימו לב ייתכן שסימון השביל נפגע בקטע זה בשל זרימות שטפוניות בנחל. כעבור כ-2.5 ק״מ של הליכה, ערוצו המרכזי של נחל עשוש פונה פעם נוספת בזווית של 90 מעלות לכיוון דרום-מערב. בגלל רוחבו של הערוץ, יש אפשרות לפספס את הפנייה.

בנקודת הפנייה, דרך מסומנת שחור יוצאת במעלה הנחל אל המישר (כביש 40). שביל ישראל ממשיך בכיוון דרום-מערב עם הסימון האדום.

ממשיכים ללכת עוד כ-1.5 ק״מ בדרך הג׳יפים בערוץ הרחב, שיוצרת מניפת יובלים של נחל עשוש – ומגיעים אל מעלה עשוש.

השביל והדרך פונים דרומה אל המעלה. חריצי צמיגים בקרקע ואולי גם שברי חלקים של רכב סביב מדרגות הסלע במעלה התלול, מעידים על האתגר שהוא מעמיד בפני הרכבים שעולים בו.

השביל עובר מראש המעלה דרומה, ומתקדם מרחק גדול בשטח חשוף. הצמחייה מורכבת בעיקר משיחים ובני שיח שצומחים בערוצים. פינת צל שתוכל להכיל קבוצה כמעט שאינה בנמצא.

אחרי כ-3.5 ק״מ של הליכה מגיעים לצומת דרכים. דרך מסומנת ירוק יוצאת מערבה לנחל צופר, ושביל ישראל ממשיך בכיוון דרום עם הסימון האדום.

כעבור כ-1.5 ק״מ נוספים, נראים בקרבת השביל עצי שיטה בודדים המאפשרים עצירה למנוחה בצל רחב.

מתקדמים עוד כשעה של הליכה רצופה עד לצומת השבילים הבאה, דרך מסומנת כחול פונה מערבה אל נחל זעף ורמת ברק. אחרי מרחק קצר ישנה צומת נוספת, ובה שביל ישראל פונה מזרחה אל חניון הלילה בנחל ברק, עם שביל מסומן ירוק.

כאן אפשר לבחור בין שני מסלולים:

הדרך הקצרה היא להתקדם עם הסימון הירוק אל חניון הלילה, מרחק של כ-2.5 ק״מ.

דרך מעט ארוכה יותר מובילה לאתר מיוחד – ובו בולבוסים דמויי צבים. כדי להגיע אליו, ממשיכים בכיוון דרום עם השביל המסומן אדום. אחרי הליכה של כחצי קילומטר, מימין לדרך, יש ריכוז של בולבוסים: משטח מלא בכיפות סלע דמויות צבי ענק.

מהבולבוסים ממשיכים דרומה עם הדרך בסימון האדום עד לצומת T – מפגש עם דרך בסימון כחול שנכנסת לנחל ברק. פונים שמאלה עם הסימון הכחול ומתקדמים בכיוון צפון-מזרח אל חניון הלילה. תוספת ההליכה של מי שבוחרים לראות את הבולבוסים היא של כ-1.5 ק״מ.

נקודות עניין לאורך המסלול נחל עשוש. מעלה עשוש. בולבוסי ״צבים״.

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 36-55)
העמוד הראשי של שביל ישראל

המלצת לינה באזור
בית ספר שדה חצבה

כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.